מזונות

​מזונות אישה ומזונות ילדים

קיימים שני סוגים של "מזונות": מזונות אישה ומזונות ילדים.

הכללים הנוגעים לשניים שונים בתכלית, המקורות החוקתיים שונים והסכומים המשולמים בכל אחד מן המקרים יהיו כמובן, שונים לחלוטין.

מזונות אישה

כלל בסיס אומר שאשה נשואה זכאית לקבל מבעלה דמי מזונות, כל עוד היא נשואה לו. 
זוהי חובה מכוח דין תורה המחייבת ומנחה גם את בתי המשפט האזרחיים וחלה על זוגות יהודים שנישאו בטקס המוכר בישראל.
כל עוד בני הזוג נשואים, חייב הבעל במזונות אשתו, גם אם השניים חיים בנפרד. לכלל יסודי זה קיימים מקרים יוצאים מהכלל כגון: 
אישה מורדת, עזיבה לא מוצדקת של הבית, קיום יחסים עם גבר אחר, סירוב האישה להתגרש חרף פס"ד ואחרים.

איך נקבע סכום המזונות?

ישנם כמה עקרונות מנחים בקביעת גובה המזונות.
1. בחינת צרכי האישה – כגון: אוכל, מגורים, צרכים רפואיים, ביגוד והנעלה, אחזקת רכב, לתרבות, בילוי ואחרים. 
על הבעל לדאוג שהאישה תהנה מאותה רמת החיים בה חייתה לפני הסכסוך והבעל אינו יכול לדרוש שתסתפק באיכות חיים נמוכה יותר.
חשוב לדעת: זו אחת מן הדוגמאות למצב בו כדאי מאד לפתוח בהליכי גירושין לאחר ביצוע הכנה ראויה. 
לאשה כדאי יהיה לאסוף ראיות לרמת חייה לפני הגשת התביעה למזונות ולבעל יהיה נכון ליצור מצג של הנמכת רמת החיים ככל שניתן.
2. הכנסות הבעל - האישה זכאית למזונות "לפי עושרו ולפי כבודו" של הבעל. 
מזונותיה של האישה יגזרו, בין היתר, בהתחשב בהכנסות הבעל, ברכושו של הבעל ובפוטנציאל ההשתכרות שלו.
3. הכנסות האישה - ההכנסה בפועל ולא פוטנציאל ההכנסה. 
במידה ולאשה יש רכוש משל עצמה כמו דירה, זכויות פנסיוניות, תכניות חסכון או כל רכוש אחר, 
לא תהיה לזה השפעה בקביעת גובה המזונות, כיוון שלא חלה כל חובה על האישה לממש את רכושה בכדי לכלכל את עצמה.
מאידך, תילקחנה בחשבון ההכנסות שיש לאשה מאותו רכוש, כמו דמי שכירות או ריבית.
הכלל הבסיסי הוא שהאישה אינה חייבת לצאת לעבוד. 
בעל אינו יכול לדרוש מאשתו שתצא לעבוד בכדי שגובה מזונותיו יפחת בהתאם, גם אם היא כשירה לחלוטין ובוחרת במודע להישאר בבית. 
במקרים בהם האישה הנה בעלת מקצוע ונהגה לצאת ולעבוד ולהשתכר זמן קצר בטרם הגשת תביעת המזונות, 
יכול בית הדין/המשפט להתחשב גם בפוטנציאל ההשתכרות של האישה.

באיזו ערכאה כדאי לתבוע מזונות ?

זה מאוד תלוי אם את/ה גבר או אישה, מה רוצים להראות או להסתיר ועוד.
כמה דוגמאות להבדלים בולטים בין הערכאות: 

בבית המשפט חייב הבעל להציג תלושי שכר ואסמכתאות המעידות על הכנסתו - בית הדין הרבני אינו רואה לעצמו חובה לדרוש זאת. זה יכול ליצור מצב שבעל הכנסה גבוהה יכול בקלות רבה יותר להסתיר את הכנסתו או להיפך, בעל הכנסה נמוכה עלול להיות מוצג כאילו הכנסתו גבוהה מהכנסתו האמיתית ויחויב במזונות שאינם נגזרים ממצבו האמיתי. 

בית המשפט נוהג לפסוק מזונות זמניים כבר בישיבה הראשונה, בעוד בית הדין הרבני נוטה פחות לעשות זאת.

שוני בולט מאד בין הערכאות בצו משפטי, אשר ניתן אך ורק בבית הדין הרבני, הקובע את זכותה של האישה להוסיף ולהתגורר בבית בו היא גרה ערב פרוץ הסכסוך.

כמה משלמים במזונות לאשה?

הכל תלוי בנסיבות ובהצגה נכונה של הדברים בפני בית המשפט/הדין. 
סכומי המזונות יכולים לנוע בין סכומים זעומים ועד לעשרות אלפי ₪. כל מקרה לגופו.

מזונות ילדים

אחד מ"שדות הקרב" הקשים ביותר בהליך הגירושין הוא נושא מזונות הילדים.
על פי דין תורה חובתו הראשונה והעיקרית של האב (ולא של האם) כלפי ילדיו - לפרנסם. זוהי חובה מוחלטת שאינה ניתנת לערעור ועומדת לפני זכותו לקיים את עצמו, גם אם הוא עני מרוד, נעדר כל הכנסה אפילו נכה בשיעור 100%.

איך יחושבו המזונות ?

דמי המזונות מורכבים משתי רמות:

מזונות הכרחיים: אוכל, מגורים, צרכים רפואיים, ביגוד והנעלה, חינוך ודמי טיפול. ברכיבים אלו חייב האב לשאת במלואם, בכל מקרה ובכל מצב.

מזונות מדין צדקה: הוצאות נוספות שאינן נחשבות הכרחיות כמו: חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות, מתנות לחגים, ימי הולדת, אירועים וכו'. במקרה זה החיוב של האב בתשלומם, יעשה בהתחשב ביכולתו הכלכלית ואם ניתנו לילד בעבר ואינן דרישות חדשות בגלל הליך הגירושין. במזונות מדין צדקה ניתן לחייב גם את האם בהשתתפות, רק לאחר שמלאו לילד 15 וגם אז, היא כפוף לבחינת יכולתה הכלכלית.

כפי שניתן להבין הצגת הנתונים בפני בית המשפט/הדין הדן בתביעת המזונות, היא עבודת מחשבת שכדאי שתיעשה על ידי עו"ד הבקיא בתחום. 
הצגה נכונה של הדברים יכולה להשפיע מהותית על גובה המזונות שייפסקו. 
אם הגעת לשלב של התדיינות בענייני מזונות את/ה רוצה שהעורך דין הטוב ביותר יהיה בצד שלך!

לייעוץ בנושא מזונות פנו אלינו